החלטה בתיק הע"ז 38740-04-10

1.         לפניי בקשה מקדמית שהגישו הנאשמים לבטל את כתב האישום מחמת התיישנות והגנה מן הצדק.

2.         המאשימה מתנגדת לבקשה.

רקע עובדתי -

3.         ביום 15.7.03 נערכה ביקורת על ידי מפקחים של משרד התמ"ת באתר בנייה בו עבדה יצחק אטיאס חברה לעבודות בניין בע"מ (להלן - הנאשמת). לגרסת המאשימה, במהלך הביקורת נמצא כי הנאשמת, אשר עוסקת בביצוע עבודות בנייה, העסיקה 12 עובדים זרים מבלי שהועמדו לרשותם תנאי מגורים הולמים בהתאם להוראות החוק ומבלי שהחזיקה במסמכיהם במקום העבודה, כנדרש על פי חוק. ביחס לדוד אטיאס, מנהלה של הנאשמת (להלן - הנאשם), מיוחסת עבירה של הפרת החובה לפקח ולמנוע את העבירות שביצעה לכאורה הנאשמת.

4.         ביום 20.12.05 הושתו על הנאשמת קנסות מנהליים בגין העבירות המיוחסות לה מיום 15.7.03.

5.         ביום 7.3.06 הגישה הנאשמת בקשה להישפט. מאחר שהמועד הקבוע בחוק להגשת הבקשה להישפט חלף זה מכבר, הגישה הנאשמת בקשה להארכת מועד להישפט - בקשה שאושרה על ידי בית הדין הארצי לעבודה וביום 28.4.10 הוגש כתב האישום מושא ההחלטה.

6.         הטעמים לבקשה בתמצית -

            לעניין התיישנות -

א.         לגרסת הנאשמים, מדובר בעבירות שהינן עבירות ברירת קנס כהגדרתן בחוק העבירות המנהליות ולכן לעניין ההתיישנות יש להחיל את הוראת סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן - החסד"פ) הקובע מגבלה של שנה להגשת כתב אישום.

ב.         הודעת הקנס הוצאה כ-29 חודשים לאחר מועד ביצוע העבירה המיוחסת וכתב האישום הוגש לאחר 6 שנים ו- 7 חודשים מיום ביצוע העבירה, למעלה מ - 4 שנים מיום הטלת הקנסות המנהליים ולמעלה מ-3 שנים לאחר שניתן פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בבקשה להישפט - מכל זווית אפשרית חלפה תקופת ההתיישנות של שנה הקבועה בחוק ועל כן יש לבטל את כתב האישום.

ג.          באשר לנאשם, העבירה המיוחסת לו היא עבירה על סעיף 5 לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 (להלן - חוק עובדים זרים) אשר לא הוגדר כעבירה מנהלית. לא הוטל כנגדו קנס מנהלי והבקשה להישפט מתייחסת לנאשמת בלבד ולא אליו. על כן, יש להחיל לגביו את הוראות סעיף 9 לחסד"פ, באופן שחלפו 5 שנים ממועד ביצוע העבירה מאחר שלא היה כל "אירוע מנתק" בעניינו ועל כן, העבירה התיישנה.

            לעניין הגנה מן הצדק -

ד.         יש לבטל את כתב האישום גם בשל השיהוי הרב בו נקטה המאשימה, שיהוי אשר פוגע באופן משמעותי בהגנתם של הנאשמים.

ה.         כתב האישום עוסק בתנאי העסקתם של עובדים זרים אזרחי תורכיה. כל העובדים הזרים מושא כתב האישום שבו לארצם בין השנים 2005-2003 ועל כן נפגעת באופן משמעותי זכותם של הנאשמים להביא עדים מטעמם ולהוכיח את גרסתם.

ו.          אופי העבירות המיוחסות לנאשמים - תנאי העסקתם של העובדים הזרים - מחזק עוד יותר את הצורך בהעדתם של העובדים הזרים והדבר חיוני להגנתם של הנאשמים.

7.         טענות המאשימה בתמצית -

לעניין טענת ההתיישנות -

א.         ההנחה שבענייננו חל סעיף 225 א לחסד"פ היא הנחה שגויה. סעיף 225 א לחסד"פ מהווה חלק מפרק ז' לחוק זה. אלא שהוראות פרק ז' לחסד"פ אינן חלות על עבירות שלא נקבעו כעבירות קנס בהתאם להוראות סעיף 221 לחסד"פ.

ב.         אמנם העבירות בוצעו ביום 15.7.03 אולם קיימים "אירועים מנתקים" שבכוחם, לפי הוראת ההתיישנות הכללית בפלילים שבסעיף 9 לחסד"פ, לעצור את מרוץ ההתיישנות ולהתחילו מחדש.